חדרי האמבטיה נהפכו בשנים האחרונות לאחד החללים המושקעים בבית. ההשקעה הממוצעת בשיפוצם ובשדרוגם מתחרה רק בהשקעה במטבחים. אחת הסיבות לכך היא התפתחות תרבות ה”ספא”, שגרמה לרבים לנסות ליצור את אותה אווירה ונוחות גם בחדר האמבטיה הפרטי.

“קדחת” השיפוצים שלפני החגים לא פוסחת גם על חדרי האמבטיה. זה הזמן לנסות לממש את החלום של אמבטיית קצף מפנקת בסוף יום לחוץ בעבודה, או להבטיח לפחות כי צחצוח השיניים בבוקר ייעשה בשלווה וברוגע.

שרון סביליה, אדריכלית הבית של חברת אלוני, מספרת כי קיימות כיום שתי אופנות עיקריות בעיצוב חדרי האמבטיה. הראשונה, יצירת ניגוד חזק בין הרצפה לציפויי הקירות. לדוגמה, רצפה בגווני אפור, חום ועד שחור שפוגשת קיר בצבע קרם או לבן בוהק. האפקט שמתקבל הוא דרמטי מאוד.

האופנה השנייה היא אחידות במראה הכולל. צבע אחד או אריח מסוים על הרצפה ועל הקירות. לבוחרים במראה זה מומלץ ליצור נקודת פוקוס באזור מסוים בחדר. לדוגמה, אריחים צבעוניים או פסיפס בקיר אחד מעל האמבטיה או שילוב של אריחים עם טקסטורה, כמו עץ או ניקל. יצירת המיקוד שומרת על המראה המתון של החדר אבל מוסיפה לו עניין.

עיצוב חדר האמבטיה הוא פונקציה של גודל. לא הייתם רוצים שהחדר בו אתם מתחילים את היום ונרגעים בסופו, יהיה עמוס וצפוף. חדרי האמבטיה במרבית הדירות והבתים בישראל הם קטנים וייעודם להכיל את האביזרים ההכרחיים ותו לא. נסו לדמיין את עצמכם מכניסים כיסא לחדר האמבטיה. אם יש לכם מקום לזוז, הרווחתם – יש לכם חלל מרווח המאפשר גמישות בתכנון. אם לא הצלחתם לזוז או במקרים קיצוניים אפילו לדמיין עוד כיסא בחדר, כנראה שזכיתם בחדר אמבטיה סטנדרטי ולכן כדאי שתחשבו שוב על הג’קוזי הזוגי.

הפתרון הבסיסי ליצירת תחושה של מרחב בחדר אמבטיה הוא מראות. מראה גדולה מעל הכיור או סדרה של מראות יגרמו לחדר להיראות גדול וייצרו אשליה של גובה (מראות אנכיות) או רוחב (מראות אופקיות).

תאורה יכולה גם היא ליצור תחושה של מרחב בחדר אמבטיה. ככל שהחדר מואר יותר יש בו תחושה “יבשה” ומרווחת. לא צריך, כמובן, להשתמש בעוצמת אור הזהה לתאורה היקפית בבית כלא, מספיק להציב כמה ספוטים שיאירו את פינות החדר. השימוש בספוטים מומלץ בעיקר בגלל מיעוט נקודות החשמל בחדרי האמבטיה וגם בשל הרצון להאיר את המקלחת בלי להתחשמל.

גודל האריחים לחיפוי הרצפה והקירות משפיע גם הוא על תחושת המרחב. שימוש באריחים גדולים – 60 על 60 (ס”מ) או 40 על 60 – גורם לחדר להיראות גדול יותר. שילובם עם אריחים קטנים, כמו פסיפס, יכול ליצור עניין בלי להעמיס על החלל.

חדר אמבטיה מרווח מאפשר יותר חופש למתכננים ולמשתמשים. אמבטיות “עומדות” –

אמבטיות עם רגליים, הנותנות נופך רומנטי – ניתן להתקין רק בחלל מרווח. אחרת, השקעתם יותר וקיבלתם אמבטיה דחוקה לפינה עם הרבה מקום לעובש ואבק מתחתיה.

מרבית הכלים הסניטריים (אסלות, אמבטיות, כיורים) הנמכרים בארץ הם לבנים. אם אתם חופשיים בטעמכם העיצובי ובעלי חדר אמבטיה גדול תוכלו לרכוש אמבטיות מעץ, במראה יפאני, או אמבטיות מברזל במראה אנגלי. מרבית הכיורים מונחים כיום על משטח בחדר האמבטיה – מעין קריצה לעיצוב במאה ה-19 – ולא שקועים בתוך השיש. כל אחת מן הבחירות הללו מהווה מרכיב עיצובי משמעותי שכל שאר החלל מעוצב בהתאם אליה.

האדריכלית שירלי טוראל, מרצה בחוג לעיצוב פנים במסלול האקדמי של המכללה למנהל ומנהלת תחום האדריכלים בחברת רגבה: “בשל המבחר הגדול של ברזים עם מנגנונים שונים, הקיים בשוק, חלקם ממשטח וחלקם מהקיר, מומלץ לקבל מהחברות שמייבאות אותם העתקים מהמפרטים הטכניים הנמצאים בקטלוגים המקצועיים. ברזים רבים מגיעים כיום עם חלקים נפרדים, המותקנים לפני התקנת הברז בקיר, ובזמן השיפוצים בעלי מקצוע צריכים להיות מודעים לכך”.

עוד אומרת טוראל: “פעם רכישת ג’קוזי היתה מקור לגאווה ופינוק, כיום יש גם מערכות ג’טים מתוחכמות המותקנות במקלחות. ההמלצה היא לבדוק את לחץ המים העירוני במקום המגורים ואת לחץ המים הדרוש להפעלת המערכת, על מנת שלא להגיע למצב שמשקיעים הרבה כסף ומקבלים בסוף זרזיף במקום זרם חזק”.

שיפוץ חדר האמבטיה מאפשר קשת רחבה של אפשרויות ועלויות. מהחלפת כל החיפויים והכלים הסניטריים ועד להוספת אביזרים כמו מראה, מתלה מגבות או מתקן לנייר טואלט. ואם כבר מדברים על נייר טואלט, הרי שמקובל כיום להקים שני חדרי שירותים בבית: אחד לאורחים עם כיור קטן והשני, משולב עם חדר האמבטיה המרווח.