מהו חופש עבורך?
כל אחת מיוחדת במינה.
הן אוזן קשבת בשבילי, רוח גבית, מנטוריות לחיים, שותפות ל’פשע’ 😉
בספירה לאחור לסיום החופש הגדול, ביקשתי מפאנל נשים מכובד ויקר לי, לספר לי מהו חופש עבורן ולהוסיף צילום שצילמו הן בעצמן בעניין.
עם כולן יש לי את הזכות לחלוק מרחב מחייה סביב הילדים/ העבודה/ רעיונות משותפים,
(לא כולן כאן, מדגם. יש לי עוד כאלו וכולן על הכוונת שלי. ראו הוזרתן)
הן מהוות השראה עבורי, ביודעין (או בעקיפין האמת)… בעצם היותן הן- דומות לי, ושונות ממני…
אז מה הקשר בין חופש, מים, ירוק, כפות רגליים וילדים? ומהו החופש עבורך?
הוראות שימוש:
*לשטוף את העיניים והמחשבה (גם אם העייפות מאוגוסט עוד מכבידה)
*לקבל רעיונות לחופשות הבאות הממשמשות ובאות אלינו
והנה החופש שלהן:
צילום: סיגל ירון מרגלית
טיפול בתנועה
“חופש בשבילי הוא להשתחרר מהמגבלות שמקשות עליי בתוך הגבולות שמעניקים לי בטחון”
צילום: דנה יקל חדש
תכנון ועיצוב פנים
“הכל אני יכול בחופש הגדול”. “זה חופש!”
צילום: שירה בן יעקב
יוצרת בחומר. מטפלת במגע ובמים.
“החופש נמצא לפעמים בדברים הקטנים שאנו עושים במהלך השגרה”
“(רגע קטן של חופש. לפני העבודה עם קפה של בוקר. ים סוף. אילת.2017)”
צילום: שירן כרמל
צלמת
“חופשה משפחתית. פשוט יצירה”
“(סטיילינג : נטע. בן 4)”
צילום: מורן אסולין ערוב
תנועה בהקשבה Morana יוגה, פילאטיס מכשירים.
“חופש בשבילי הוא זמן איכות עם האנשים החשובים לי.
לפעמים הוא סתלבט, לפעמים אקטיבי, אך עיקרו הנאה מהאנשים שאיתי.”
צילום: שקד בר
זמרת אופרה
“ללא מילים”
צילום: איילת רדעי
מעצבת אופנה, בעלת המותג AYE
“חופש זה ליהנות מהדברים הקטנים, להיות לבד בגינה עם הבת שלי,
להתבונן בשקיעה ופשוט להתרכז ברגע.”
צילום: ענבל אורן
מנהלת תקשורת
“חופש בשבילי זה לצאת מהבטון והאספלט, שם הצל שלנו נראה גדול יותר
ממה שאנחנו באמת, ולקבל פרופורציות חדשות מול הטבע האינסופי.”
צילום: סיוון אופירי
הוגת השיטה ‘סיוון אופירי- פשוט לרדת במשקל’
(אצל סיוון אין ‘רק כמה מילים’…אבל כל מילה שווה קריאה:)
“הים של כרתים
לפני שנה וקצת, בעודי מתהלכת על חוף הים בכרתים, אוחזת במחברת כתיבה, מקשיבה לפכפוך העדין, נעמדתי מתבוננת במים הצלולים שנדמו למי מעין. הם לא הזכירו במאום את מי הים בתל אביב, הם כמו קראו לי להשיל את כפכפי הגומי שנעלתי לרגליי ולהכנס אליהם.
התקרבתי,
הולכת בין אבני החצץ בעדינות שלא יכאיבו בבשרי, רגליי נגעו במים הקרירים, התכופפתי אליהם, נוגעת בהם בידיי, בין הסלעים, ידיי נגעו באצות שנעו באיטיות הלוך ושוב, מעסות את האבנים החלקות בעדינות.
חיוך מרוגש של התפעלות התרגש בי.
כמו ילדה קטנה הנלקחת לים בפעם הראשונה, מחכה כבר לטבול,
התעצמה בי הידיעה
שהמים האלה,
הצלולים
הקרירים
המלוחים למרות נראותם המתוקה,
היו כאן מאז ומעולם.
הרגשתי בגופי, עד כמה מופלאה היא הבריאה בנצחיותה. עד כמה היותם של המים כאן בכרתים מחוברים באחדותם למים בחוף תל אביב, ניטעה בי ידיעת האחדות שמתקיימת בין טיפת המים שאוחזת בידי, שאינה יודעת שהיא נפרדת מהים, בעיניה אינה נפרדת, היא מכילה את כולו וכולו מוכל בה.
והמים האלה, שלמטה אינם נפרדים מהשם-מים.
תחושה חזקה של נצחיות מטלטלת מצד אחד וכל כך מרגיעה מצד שני, מלאה בהכרת תודה על הכוח הזה שנגלה לי ברגע אחד של התכופפות כדי לראות את הפרטים הקטנים.
הפרטים הקטנים, כמו נשימה שמתקיימת ללא מאמץ.
הוויה נמצאת בכל דבר בעולם
ומתוכה מתקיים השחרור.
מתוך הידיעה שהנך חלק מתוך מארג עצום שאת חוקיו אינך מבינה ולעולם לא תביני עד הסוף.
החופש מסתתר בהתבוננות בנצחי, שאין לנו יכולת השגה בו.
חיבור האדם לטבע, והתבוננות בטבע מייצרת שלווה פשוטה ונקיה, מתוך בהירות שהכל נעשה על פי תיקונו, מידותיו, זמנו במלאכת מחשבת, ולנו לא נותר אלא להתפעל.
בשבוע שעבר חזרתי אל הים של כרתים, אל הזריחות המרהיבות, אל תחושת השחרור שמתפעמת בי למראה של יופיו של הטבע ודיוקו, אוחזת במחברת כתיבה, הלכתי בין אבנים חדות, מתבוננת באצות שמלטפות את אותם הסלעים. ”
עד כאן,
תודה למשתתפות,
מוזמנים להגיב ולשתף בהגיגים ובתמונות,
ושתהיה חזרה נעימה לשגרה!